בטור מהשבוע שעבר הצגנו חלק מתקלות המס העשויות להתעורר בעת מכירת דירת מגורים. לאור טעויות ותוצאות שלא נצפו מראש מתעוררת השאלה האם רשאי מוכר לחזור בו מבקשות שהוגשו ביחס למיסוי מכירת דירת מגורים. השאלה מתעוררת בשני מישורים: האחד – חזרה מבקשת פטור והמרתו בחיוב, לדוגמה מאחר שבמכירה לא היה גלום רווח או בשל מכירה מאוחרת שהשבח בה גבוה יותר. השני – המרת חיוב בפטור, לדוגמה כאשר המוכר העריך כי המס על המכירה יהיה נמוך ועל כן העדיף לשלם מס ולא "לשרוף" פטור, ואולם מאוחר יותר בשומה שהוצאה ע"י הרשויות השבח היה גבוה משנצפה.
עמדת רשויות המס בד"כ הינה שיותר לחזור מן הבקשה רק בתוך פרק הזמן לדיווח (עד 50 יום מהמכירה) ולא מעבר לכך בנימוק שהחזרה הינה בגדר ניסיון לבצע תכנון מס בדיעבד. עם זאת, במקרים בהם בקשת הפטור מקורה בטעות (לדוגמה חתימה על בקשת פטור אף כי במכירה גלום הפסד) – קיימת גמישות רבה יותר לאפשר חזרה. כמו כן בהוראת ביצוע 10/97 נקבע כי במכירה שבה לא התבקש פטור, מוכר שיבקש יהא זכאי לקבל הארכת מועד בת שלושה חודשים מיום שנשלחה לו הודעת החיוב במס, לצורך הגשת בקשה לפטור ממס. הארכת מועד נוספת תהיה תלויה בשיקול דעתו של המנהל, בהתאם לנסיבות המקרה. לאור זאת מוצע במקרי ספק אכן לצרף מכתב נלווה למש"ח ובו בקשה כי אם וככל שהשומה העצמית לא תתקבל במלואה, תינתן ארכה להגשת פטור לפי הוראת הביצוע.
הפסיקה אינה אחידה בנושא. ועדת הערר בת"א בראשות היו"ר בשעתו הומינר החמירה ופסקה כי לא ניתן לחזור מבקשת חיוב (עמ"ש 1206/89 שוורץ), או מבקשת פטור (עמ"ש 2101/97) לאחר חלוף המועד הקבוע להגשת ההצהרה.
מאידך גיסא, ועדת ערר בירושלים (עמ"ש 17/89 הייער) פסקה באופן הפוך, בהתירה למוכרים לבקש פטור שישה חודשים לאחר המכירה. העדה ציינה כי מסקנה זו מתחייבת ממדיניות מיסוי נבונה המכבדת את האזרח, זכויותיו וטובתו. אף שפסק הדין ניתן לפני תיקון 34 לחוק, ששינה את המצב מבקשה אוטומטית לפטור לצורך להגיש בקשה לפטור עם מועד ההצהרה, דומנו כי הגיונו יפה גם היום, ואין מקום להחמרה יתר על המידה בנושא, בייחוד כאשר למנהל סמכות להאריך מועדים (סעיף 107 לחוק).
בשורה נוספת ומעודדת ניתן למצוא גם בפסיקה שניתנה לאחרונה ע"י ועדת הערר בחיפה בעניין שטרן (וע 8043/07). באותו עניין, מכר העורר דירת מגורים ולא ביקש פטור בהנחה שחיוב המס יהיה נמוך. מנהל מס שבח לא קיבל את השווי המוצהר והוציא שומה. עם זאת במסגרת השגה קיבל המנהל את טענות העורר בדבר השווי ואף הסכים להעניק פטור ממס. כעבור 4 שנים פחות שבוע מכר העורר דירה נוספת אך כיוון שטרם חלפו 4 שנים מהמכירה לא ניתן לו פטור על מכירה זו. לפיכך, ביקש המוכר לתקן את השומה ביחס למכירה הראשונה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין ולחזור ולחייבו במס. מנהל מיסוי מקרקעין סרב. ועדת הערר קיבלה את הערר שהוגש וקבעה כי שינוי השומה והפחתתה היא עובדה חדשה המאפשרת תיקון שומה לפי סעיף 85. כמו כן נקבע כי השינוי בעמדת המשיב מצדיק את ההיענות לבקשת העורר להמיר את הפטור בחיוב במס שיחושב על בסיס השווי המוקטן.
עוד נזכיר כי גם בפה"ד בעניין גרוסמן (וע 9007/08) שנסקר בשבוע שעבר אמנם נדחה הערר אולם הועדה הותירה לעורר אפשרות לפנות למנהל מיסוי מקרקעין ולבקש לחזור מן הפטור שהתבקש ביחס למכירת דירה.