מאז ניתן פסק הדין שזיכה את אלי הורוביץ' מכל האישומים בעבירות מס (ע"פ פרומדיקו) רווחה הדעה כי הסתמכות על יעוץ משפטי מהווה הגנה רחבה בפלילים – לעיתים גם כאשר הייעוץ ניתן בע"פ. לאחרונה, בפסק דין חדש שניתן ע"י בית המשפט העליון בעניין תנובה (ע"פ 845/02) נדון גם נושא ההסתמכות על יעוץ. פסק הדין עסק אמנם בעבירות לפי חוק ההגבלים העסקיים (הסדר כובל) ואולם ההלכה העולה ממנו הינה כללית באופיה, ואף אגב אורחא נעשתה התייחסות להסתמכות בעבירות מס.
בפרשה זו התייחס בית המשפט, מפי הנשיאה בייניש, באריכות לטענות ההגנה של הנאשמים בדבר ההסתמכות על עצת יועציהם המשפטיים (הגנת "טעות במצב משפטי") ודחה אותה בנסיבות העניין.
נקבע כי על מנת שתקום ההגנה טענתו של האזרח בעניין ההסתמכות צריכה לעמוד במבחן הסבירות, ובפרט – מהי השאלה המשפטית הנדונה, האם האזרח היה תם לב והאם הטעות היתה בלתי נמנעת.
במסגרת זו ייבחנו בית היתר הנקודות הבאות: קיומה של תשתית עובדתית – האם הלקוח חשף בפני עו"ד את מלוא העובדות הרלוונטיות ומסר את המידע המדוייק והשלם. האם נעשתה פניה ליועץ בעל מומחיות בתחום שבו מתבקשת חוו"ד המשפטית, כאשר ככל שנושא חוות הדעת מורכב יותר ומתקרב לקצה התחום האפור, כך תיבחן מומחיותו של היועץ בדקדקנות רבה יותר. עוד הודגשה חשיבות קיומה של חוו"ד משפטית בכתב- כאשר לכך משקל הן בהיבט הראייתי (אפשרות הגשה לבי"מ) והן בהיבט המהותי בכך שתוכנה ברור ומנומק, ובכך יש כדי לחזק את ההסתמכות.
זאת ועוד, ביהמ"ש פנה מיוזמתו לאפיק של פנייה אל הרשות לבחינת המצב המשפטי. במצב בו ניתן היה לפנות ולקבל את עמדתה של הרשות ("פרה רולינג") ואותו אדם העדיף לקבל את עצתו של עורך דינו, יכול ותיחשב הטעות כטעות שאינה בלתי נמנעת באורח סביר ותידרש ממנו הבהרה להתנהגות זו, אלא אם כן יוכיח אחרת. במקרה כזה נטל ההוכחה המוטל עליו יהיה כבד יותר.
באותו עניין נקבע כי טענת ההסתמכות לא עומדת בנסיבות העניין במבחן הסבירות, עקב מעורבות המשיבים בפרשה קודמת, אי פניה מקדמית לרשות לבירור המצב המשפטי והיעדר חוות דעת כתובה.
בכל הנוגע לעסקאות במקרקעין מתעוררת פעמים רבות השאלה האם פעולה מסויימת הינה בגדר עסקה במקרקעין לעניין רשויות המס, אם לאו, כאשר אי דיווח עלול להוביל לתוצאות קשות. מן המסקנות העולות מפרשת תנובה עולה איפוא כי בכל מקרה בו קיים חשד לקיומה של עסקה במקרקעין מצד מי מן הצדדים רצוי לפנות לקבלת חוו"ד כתובה על מנת להימנע מדיווח מקום שחושבים כי אין המדובר בעסקה במקרקעין.
בנוסף, לאור הגישה שנקבעה בפסק הדין, יהיה מקום רב להתחשבות בהכרעה בשאלה אם הנישום (בענייני מס) פנה תחילה לרשות. לאור קביעה זו של בימ"ש נראה כי ידיו של המוסד לפרה רולינג ברשות המסים תועמסנה בעבודה, ומן הראוי כי יפרסם קריטריונים למתן פרה רולינג (לרבות פרק זמן מקסימלי למתן מענה) על מנת לייעל מנגנון זה.
שאלה מעניינת הינה מה דינה של פנייה לפרה רולינג לרשות, כאשר התשובה המתקבלת מהרשות הינה שלילית אך עמדתם המשפטית המוצקה של יועצי הנישום הנה שונה. לדעתנו, עצם העובדה שגישת רשויות המס שונה אין בה כדי להעיד שזהו הדין ועל כן אין בתשובה שלילית כדי לשלול את הסתמכות הנישום על חוו"ד. עם זאת, במקרה כזה יש חוות הדעת צריכה להיות מוצקה יותר ולהתמודד עם עילות השלילה של הרשות.