הירידות המשמעותיות בשער הדולר בשנים האחרונות והתנודתיות הרבה בשער הדולר בחודשים האחרונים הותירה רבים אובדי עצות ביחס להמשך המגמה. תשובה מוסמכת לשאלה אם הדולר יתחזק או ייחלש לא נוכל לתת. עם זאת, ביחס להיבטי המס נוכל לסייע ולפזר מעט את הערפל ביחס למיסוי השקעות פיננסיות דולריות (ובפרט – איגרות חוב ופקדונות).
להלן מספר נקודות שחשוב לדעת לגבי יחידים המחזיקים דולרים או נכסים דולריים (נעיר כהערה כללית הדברים להלן נכונים ביחס לכל מטבע חוץ ולא בהכרח רק ביחס לדולר): 1. הפרשים מעליית שער הדולר פטורים ממס כאשר מחזיקים דולרים או נכסים הנקובים בדולרים (לרבות פקדונות הצמודים לדולר) – הפרשים הנובעים כתוצאה מעליית שער הדולר פטורים ממס. כלומר אם החזקנו נכס השווה 1,000 דולר כאשר שער הדולר עמד על 4 שקלים, ומכרנו אותו ב-1000 דולר כאשר שער הדולר עמד על 4.5 שקלים, נהיה פטורים על 500 השקלים שהרווחנו כתוצאה מהפעולה. 2. שיעור המס החל על הרווח הריאלי במכירה (רווח הון) הוא 20% כאשר קיים רווח הון כתוצאה ממכירת נכסים דולריים (לדוגמה אג"ח או מניות) יעמוד שיעור המס על 20% מהרווח בנטרול רווח הנובע מעליית שער הדולר ביחס לקרן שיעור זה (20%) זהה למעשה לשיעור המס על הרווח הריאלי מנכסים שקליים הצמודים למדד (תוך נטרול שיעור עליית המדד – מרכיב שאינו חייב במס). 3. שיעור המס החל על ריבית דולרית הוא 20% גם שיעור המס כאשר משולמת ריבית דולרית (לדוגמה על פקדונות דולריים או ריבית המשולמת כקופון על אגרות חוב) הינו 20%, ואף כאן המס הוא על הרווח בנטרול עליית שער הדולר. עד לאחרונה, עקב תקלה חקיקתית, היה המצב שונה. בעוד שעל ריבית שקלית צמודה נקבע שיעור מס של 20%, ביחס לריבית דולרית קבעו הוראות החוק שיעור מס של 15% בלבד. רשויות מס הכנסה טענו שמדובר בתקלה חקיקתית ולא זו היתה הכוונה. הבנקים הישראלים פעלו בהתאם להוראות רשויות המס וניכו שיעור מס של 20% (ולא 15% כמתחייב בחוק) ובעקבות זאת הוגשה תביעה ייצוגית נגד המדינה. בחודש יולי השנה הצליחה רשות המיסים להעביר תיקון לחוק שיקבע שיעור מס של 20% רטרואקטיבית מיום ה-1 בינואר 2006. לדעתנו, קיים ספק רב אם תיקון רטרואקטיווי זה אינו עומד בסתירה לעקרונות בסיסיים של חקיקה ומניעת פגיעה בקניינו של אדם, וייתכן כי הנושא אכן ייתקף בעתיד בבתי המשפט. 4. האם אנו חשופים לתשלום מס גם במקרה של הפסד? כתוצאה מירידת שער הדולר בשנים האחרונות רבים נתקלו במצב ולפיו מי שכספו הופקד בפיקדון דולרי, בין מחוץ לישראל ובין בישראל, מצא עצמו במצב שבו בסוף תקופה, על אף הריבית ששולמה, נותר עם פחות שקלים מאשר הפקיד, וזאת בשל השחיקה הגדולה בשער הדולר. מפתיע לגלות, אבל לכאורה לפי לשון חקיקת המס – גם במקרה כזה של הפסד בשקלים – עלול בעל הפיקדון להתחייב במס הכנסה – כאילו הרוויח. הכיצד? לאור הטענה כי יש מקום לשלם מס על הריבית שהתקבלה (15% או 20% כפי שהוסבר לעיל), ומצד שני – ההפסד הנובע משחיקת המטבע (הפסד מהפרשי שער) אינו מוכר לצרכי מס. הטענה כי ההפסד אינו מותר לצורך מס נובעת לכאורה מלשון החקיקה ומן העובדה כי הרווח הנובע מהפרשי שער פטור ממס, ולכן באופן מקביל ההפסד אינו אמור להיות מוכר לצרכי מס. 4. מה בכל זאת אפשר לעשות על מנת לא לשלם מס על הפסד רשות המסים הודיעה לאחרונה (עקב לחץ של ועדת הכספים של הכנסת) כי בכוונתה לבחון את הנושא ולנסות להציע פתרון ביחס למי שהשקיע במט"ח, ומתחייב במס למרות שהפסיד במדידה שקלית. עם זאת – לא ברור אם ומתי יבוצע תיקון חקיקה. לדעתנו, גם בהיעדר תיקון ניתן להתמודד עם האנומליה שנוצרה בדרך של פרשנות: כך לדוגמה, ניתן לטעון כי ראשית כל – יש לבחון האם קיימת תוספת לערכו של הפיקדון – ורק אם התשובה חיובית (קיום רווח) יש לפצל את הרווח למרכיב של הפרשי שער (שאינו חב במס) ומרכיב של ריבית (חייב במס). לעומת זאת, מקום בו אין תוספת לסכום הפיקדון – ממילא אין מקום גם לפצל בין הפרשי שער ובין ריבית. ההפסד אמנם לא יוכר לצורך מס, אך לפחות לא יחול חיוב במס על הריבית. קיימים גם פתרונות אפשריים נוספים ועם זאת העיקר הוא המהות הכלכלית. תשלום מס למרות קיומו של הפסד הוא תוצאה שלא ניתן להשלים עמה, ולדעתנו גם על רשויות המס לקבל פרשנות הנמנעת מתוצאה אנומלית זו.
|