תקרת שכר הדירה למגורים הפטורה ממס הכנסה, עמדה בשנת 2015 על סכום של 5,079 ₪ לחודש. לבעלי דירות שהפיקו שכר דירה גבוה יותר, קיימות שתי אפשרויות עיקריות:

האחת – לעשות שימוש חלקי בפטור ממס, כאשר במסגרת מסלול מיסוי זה יתרת שכר הדירה מעל התקרה הפטורה מוכפלת, ויתרה כפולה זו היא שחייבת במס. כך לדוגמה, אם וככל ששכר הדירה עולה על התקרה ב- 1,000 ₪ (6,079 ₪ לחודש במקום 5,079), הרי שהחיוב במס לא יהיה רק על 1,000 ₪ אלא על 2,000 ₪ (כפל הסכום העולה על התקרה). ניתן להבין איפוא כי כאשר שכר הדירה הינו כפול מהתקרה (כלומר 10,158 ₪ לחודש בשנת 2015), לא יחול פטור כלל, וכל שכר הדירה יהיה חייב. שיעור המס החל על החלק החייב הינו בהתאם למדרגות המס הרגילות (עד 48% מס ועוד 2% מס לבעלי הכנסות גבוהות). כנגד החלק החייב ניתן לנכות הוצאות שונות הכרוכות בהשכרת הדירה כגון אחזקה, ריבית על משכנתא, פחת וכו'.

אפשרות אחרת הינה תשלום מס בשיעור קבוע של 10% על דמי השכירות כולם. התשלום נעשה על המחזור וללא ניכוי הוצאות כלשהן. מסלול זה הינו פשוט מאוד ליישום, מאחר שאינו מחייב הגשת דו"ח שנתי מפורט למס הכנסה, אלא מאפשר דיווח מקוצר על גבי טופס על הכנסות השכירות ותשלום המס (ניתן גם באמצעות אתר האינטרנט של רשות המיסים). במקרה בו לא שולם המס באופן שוטף במהלך השנה, יש לשלמו עד ליום 30.1 של השנה העוקבת (כלומר עד 30.1.2016 ביחס לשכ"ד לשנת 2015).

לאור פשטותו של מסלול המיסוי ב – 10% (מכח סעיף 122 לפקודת מס הכנסה), הוא הפך פופולארי מאוד בשנים האחרונות.

עם זאת, לעיתים הבחירה בדרך "המסורבלת" יותר, של תשלום מס על כפל התקרה מביאה לתוצאת מס טובה הרבה יותר. אלה הם פני הדברים כאשר המשכיר יכול לדרוש הוצאות בסכומים נכבדים (לדוגמה פחת ומימון). עם זאת, גם בהיעדר הוצאות משמעותיות המסלול הרגיל עשוי להיות משתלם משמעותית למשכירים שהינם מעל גיל 60, ואשר אינם מנצלים את מדרגות המס הנמוכות שלהם, בין מאחר שאינם עובדים או שמדובר בתושבי חוץ. בחירה במסלול המס המלא מאפשרת מספר יתרונות משולבים: ניצול פטור על חלק מההכנסה, אפשרות לדרוש הוצאות, זכאות ליהנות ממדרגות המס הנמוכות על דמי השכירות החל ב – 10% (לעומת החל מ – 30% למי שהינו מתחת לגיל 60) וכן ניצול נקודות הזיכוי (לתושבי ישראל). ביחס לנקודה אחרונה זו, חשוב להדגיש כי במסלול של 10% מס, לא יותר ניצול של נקודות הזיכוי כנגד הכנסת השכירות. ערך נקודות הזיכוי עומד על כ – 5,886 ₪ לשנה לגבר ו – 7,194 ₪ לאשה, כך שגם כאן מדובר במס לא מבוטל.

לשם המחשה בלבד – אישה מעל גיל 60 שאיננה בעלת הכנסות נוספות משכירה דירת מגורים בסכום של 8,000 ₪ לחודש. במקרה בו תבחר במסלול המס של 10% תשלם מס בסכום של 800 ₪ לחודש, כלומר 9,600 ₪ לשנה. לעומת זאת בחירה במסלול מס רגיל עם פטור חלקי תביא לתוצאת מס אפסית של כמה עשרות שקלים בלבד לכל השנה כולה, וזאת עוד לפני דרישה של הוצאה כלשהי.

חשוב להדגיש כי על הבדיקה להיעשות פרטנית ביחס לכל משכיר, על פי נתוניו הספציפיים. לצד החיסכון במס יש לקחת בחשבון גם את עלויות הגשת הדו"ח, ככל שישנן, שכן אף אם תוצאת המס בחישוב הרגיל תביא לאפס מס, עדיין קיימת חובה להגשת הדו"ח השנתי למס הכנסה.

הכותב הינו ממשרד אלתר עורכי דין

האמור במאמר הינו על דעת הכותב בלבד, אינו משקף בהכרח את עמדת רשויות המס ואינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני.

[10.01.16]